החלטה בתיק ע"מ 1442/09

התשתית הראייתית בתיק זה, אינה עומדת במחלוקת בין הצדדים. מוסכם כי העוררים היו חברים בחוליה וכי במסגרת זו הכינו ארבעה בקבוקי תבערה. עוד מוסכם כי את ארבעת בקבוקי התבערה השליכו חברי החוליה על מנת לוודא את תקינותם, ובשלב מאוחר יותר אף קשרו קשר להכנת מטען צינור.

בנסיבות אלו, עותרת הסנגוריה לשחרורם של העוררים, בטענה כי אין כל מסוכנות ממעשיהם אלו. לטענת הסנגוריה שגה ביהמ"ש דלמטה, שעה שהתעלם מהעובדה כי המעשים המיוחסים לעוררים, נעברו לפניי למעלה משנה וחצי, בהיות אחד מהם קטין והשני צעיר יחסית. עוד נטען כי המדובר בתקופה קצרה ביותר, לא נגרם כל נזק משורת המעשים המיוחסים להם וכי אף אחת מהתוכניות אשר רקמו העוררים לא הצליחה לצאת מן הכוח אל הפועל.

לאחר שבחנתי את הנטען מכאן ומכאן, ולאחר שעמדתי בתשומת לב מרובה לכל הקשור לנסיבותיו המיוחדות של תיק זה, החלטתי כי לא אוכל לקבל את טענותיה של הסנגוריה וכי אין מקום בשלב זה לבחון חלופת מעצר בעניינם.

כאמור, מיוחסת לעוררים חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת. חברות זו, כך לדעת התביעה הצבאית, נובעת מדברים שמסר נוראלדין אלקואסמה באמרתו מיום 26.1.09:

              "לפני שנה וחצי עקב אירועי אלימות קשים שקרו בין תושבי חברון לבין כוחות צבא ישראלי באזור באב אזאוויה החלטתי עם חבריי 1... 2... שנפעל נגד הצבא הישראלי ולאור זאת שתמכנו בחמאס החשבנו את החוליה שרצינו להקים כשייכת לחמאס, החלטנו להכין מולוטובים ונזרוק אותם על הצבא הישראלי כשיכנסו לחברון, ולאחר חצי שעה פגשנו את 1) מחמוד חליל קואסמה בן 16 רווק. 2) מחמד חליל קואסמה בן 19 אחיו של מחמוד והצענו להם להצטרף לחוליה והם הסכימו."

גם תאמר אלחדאד מוסר באמרתו מיום 28.1.09תאור דומה :

"הקמנו חוליה... אך חוליה זו לא השתייכה לשום ארגון אלא תומכת              בחמאס."

 גם בהמשך האמרה סיפר תאמר אלחדאד:

  "היינו תומכים בחמאס, והשתתפנו בפעילות של חמאס... אך לא הצטרפנו לחמאס באופן רשמי."

לנוכח כל האמור לעיל, לא יכולה להיות כל מחלוקת כי העוררים היו חברים בחוליה, אשר לנוכח עיסוקה בהכנת בקת"בים, ניתן לכנותה כחוליה צבאית. אפיונה של חוליה זו לא הסתכם רק בכך, שכן, לא נוכל להתעלם מתמיכתה בחמאס, הגם כי את שיוכה לארגון זה נשאיר לעת זו לדיון המשפטי.

בהקשר זה, אמנם ניתן לקבל את עמדת הסנגוריה כי חייה של החוליה הייתה קצרה ביותר, אולם מאידך, יש גם לקבל את עמדת התביעה, כי חוליה זו התפרקה בסופו של דבר, אך ורק בשל מעצר מי מהם ולא משום חרטתם, או קושי ארגוני זה או אחר.

עוד במישור העובדתי, דומה כי אין גם כל מחלוקת כי חברי החוליה הכינו בקבוקי תבערה וביקשו להשליכם על כוחות הבטחון, שעה שיכנסו לחברון. אמנם, במחלוקת שבין הצדדים, אם ניתן לייחס לעוררים את השלכת הבקת"בים לעבר כוחות צה"ל, אם לאו, מצביעה התשתית הראייתית על כך כי חברי החוליה והעוררים בכללם, השליכו את בקבוקי התבערה במהלך בדיקת תקינותם. לציין, כי הם לא הצליחו בסופו של דבר ביידויים של הבקת"בים ועל כן, הם קשרו קשר לאסוף סכום כסף כדי להכין מטען צינור.

לנוכח כל המקובץ, השתכנעתי כי יפה עשתה הסנגוריה שנמנעה לערור ביחס להעדר תשתית ראייתית בתיק. שכן, אין לטענה זו כל אחיזה במציאות.

ובכל הנוגע לעילות המעצר, סבורני כי המתואר בחומר החקירה אינו משאיר כל ספק באשר למסוכנותם של העוררים. מצטרף אני לקביעתו של ביהמ"ש דלמטה אשר קבע כי פעילותם של העוררים מסוכנת במספר מישורים. באשר להתאחדות האסורה, חמורה היא ההתארגנות, התמיכה בחמאס, התכנון והכוונה ליישם את תכלית תורת החמאס. ובאשר לפעילות, מסוכנים העוררים עם ייצורם של בקבוקי התבערה, הניסיון להשגת מטעני צינור והפעילות באמצעות אחרים להשיג חומרים נוספים. בנסיבות אלו, אין בנסיבות האישיות כדי לפנות מקום לבחינת חלופת מעצר.

צורך מצאתי בהדגשת שיקול הדעת המיוחד שנתתי לגילם של העוררים, לקטינותו של אחד מהם בעת פעילותו, לעובדה כי בתקופה האחרונה לא נרשמה לחובתם של אלו כל עבירה וכי בסופו של דבר לא נגרם כל נזק ממעשיהם. אולם, בכל אלו כאמור, לא ראיתי די בבחינת חלופת המעצר והסרת החשש כי יימלטו מאימת הדין עם שחרורם.

משלא מצאתי כל פגם בהחלטת בימ"ש קמא, אין לי אלא לדחות את העררים שלפני.

ניתנה היום, 25 בפברואר 2009, א' באדר התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: עא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: